בחילות בטרימסטר הראשון, צרבות בשלישי
מדריך אחד שיעבוד לך לאורך כל הדרך

רעב כמו בור בבטן, ובחילה שלא מאפשרת לאכול כלום

הגוף רוצה אוכל, והראש לא מצליח לאכול. הדיסוננס הזה מתיש יותר מהבחילה עצמה.

שלושה חודשים שאת מרגישה חולה, ואף אחד לא באמת יכול לעזור

הרופאה אומרת "זה יעבור", אמא אומרת "אכלי קרקרים", והצ'אט נותן עצות גנריות. ואת עדיין חולה.

אוכלת רק פחמימות, ומרגישה שהתזונה יוצאת משליטה

לחם, קרקרים, פסטה. כי זה מה שעובר טוב, ואת מתוסכלת שהתזונה מבוססת רק על פחמימות.

ערב אחד בחוץ עם חברות שווה לילה לבן עם צרבת

ארוחה בשעה קצת יותר מאוחרת, אוכל קצת שונה מהרגיל, ואת יודעת בדיוק מה מחכה לך בלילה.

חשקת במשהו, אכלת, וסבלת

החשקים לא מסתנכרנים עם מה שהגוף מצליח לסבול. כל חשק הוא פוטנציאל לצרבת שלא נגמרת.

אוכלת רק כי "חייבים לאכול", לא כי אפשר

את מכניסה אוכל כי את יודעת שחייבים לתת לתינוק משהו. לא כי מרגישה בסדר, לא כי טעים.